כְּשֶׁתַּחְזְרִי / גָּלִית אֶלְרוֹאִי

נכתב בכמיהה לשובן של כל החטופות מהשבי.

דַּקּוֹת נֶעֱרָמוֹת לָנֶצַח וּבְתוֹכִי הַזְּמַן קָפוּא חוֹשֵׁב עַל הַיָּמִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְעַל אֵלֶּה שֶׁנָּקְפוּ עוֹמֵד כְּמוֹ תִּמְהוֹנִי בַּשְּׁבִיל שֶׁבּוֹ תָּמִיד צָעַדְנוּ אָפֹר וּמִתְפַּתֵּל, נוֹתְרוּ בּוֹ רַק פְּסִיעוֹת אַהֲבָתֵנוּ קוֹרֵא בְּשִׁמְךָ אֲבָל הַקּוֹל נִסְפָּג אֶל הֶחָלָל כְּמוֹ שִׁכּוֹר שֶׁמִּתְנַדְנֵד, פַּעֲמוֹן לְלֹא עִנְבָּל מַחֲזִיק חָזָק וּמִתְפַּלֵּל, מְשַׁנֵּן בִּלְחִישָׁה שְׁבוּעָה שֶׁזֶּה לָזוֹ הִבְטַחְנוּ בְּרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּמִים טוֹבִים יָבוֹאוּ, יִתְחַלְּפוּ הַמִּשְׁמָרוֹת אַתְּ עוֹד תִּכָּנְסִי בַּשַּׁעַר, בְּרֹאשׁ מוּרָם לְקוֹל תְּרוּעוֹת אֶפֹּל כְּאֵפֶר לְרַגְלַיִךְ, אֶשָּׂא אוֹתָךְ אֶל הַחֲלוֹם אֶכְרַע עַל בֶּרֶךְ וְאַצִּיעַ עִם טַבַּעַת יַהֲלוֹם מִסְגַּרְתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי עַל לוּחַ חֶזְיוֹנוֹת אַתְּ בְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת צָחָה מֻקֶּפֶת שׁוֹשְׁבִינוֹת בְּהִינוּמָה עוֹנֶדֶת אֶת טַבַּעַת נִשּׂוּאֵינוּ הַקֶּשֶׁת לָנוּ לַחֻפָּה, חָזַר הַצֶּבַע לְחַיֵּינוּ מַרְגִּישׁ כְּמוֹ קוֹסֵם שֶׁמִּתְאַמֵּן בְּלַהֲטוּט מֵזִיז הָרִים בְּכֹחַ אֱמוּנָה, הוֹפֵךְ דִּמְיוֹן לִמְצִיאוּת נוֹשֵׂא עֵינַי וְאַתְּ בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל שֶׁבּוֹ תָּמִיד צָעַדְנוּ חָזְרוּ הָעִנְבָּלִים לִרְעֹם, צִלְצוּל פַּעֲמוֹנֵי אַהֲבָתֵנוּ הִנֵּה יָמִים טוֹבִים, הִתְחַלְּפוּ הַמִּשְׁמָרוֹת אַתְּ צוֹעֶדֶת בַּשַּׁעַר, בְּרֹאשׁ מוּרָם לְקוֹל תְּרוּעוֹת אֲנִי כְּאֵפֶר לְרַגְלַיִךְ, נוֹשֵׂא אוֹתְךָ אֶל הַחֲלוֹם שְׁלוּבֵי זְרוֹעוֹת וְאַתְּ עוֹנֶדֶת טַבַּעַת יַהֲלוֹם.