תֵּל הַהֲרֵגָה / גָּלִיתָ אֶלְרוֹאִי

תל ההרגה

גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ מִדָּרוֹם נִצְבְּעוּ בְּאָדֹם נַהֲרוֹת הַדָּמִים פָּרְצוּ אֶת סֶכֶר הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּבְנָה בְּנַחֲלַת לִבָּם שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת הַתְּמִימִים מִדַּעַת, הָאוֹהֲבִים מֵרְאוֹת. אַנְשֵׁי עָמָל וַאֲדָמָה, אוֹהֲבֵי אָדָם וֶאֱמוּנָה אוּדִים שֶׁלַּהַט הַשִּׂנְאָה חָקוּק עַל יְמִינָם שֶׁהֻבְטְחוּ מֵאָז רֵיקָם שֶׁלְּעוֹלָם לֹא עוֹד לֹא נוֹתַר עוֹד זֵכֶר מֵהַסֶּכֶר, רַק יָד וְאוֹת כָּבוֹד. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד בֵּיתָם, נִצָּב כָּעֵת בְּהִתְנַשְּׂאוּת תֵּל הַהֲרֵגָה וּמַשּׂוּאָה שֶׁל הִתְפַּכְּחוּת מַרְבַדֵּי כַּלָּנִיּוֹת פָּרְחוּ לְמַרְגְּלוֹת הַתֵּל כִּנְהָרוֹת דָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל קִדּוּשׁ הָאֵל.